משמעות האותיות באנדרטה
נושא מרכזי אצל כפרי, באנדרטה של גבעתיים, הוא האותיות הפורחות.
כפרי היה מודע לכך, שאחד הדברים החשובים ביותר להורים שכולים הוא לראות את שם בנם חקוק באבן. באנדרטה עירונית, שנועדה להנציח מספר רב של חללים, הוא מצא את הפתרון בחקיקת כל אותיות האלף-בית, כולל אותיות סופיות וטעמי המקרא. כך יוכל כל אחד להרכיב מהן את שם יקירו.
הפתיעה אותי ההתלהבות שבה חקק את האותיות. היה מדבר ומספר עליהן כעל אלמנט חשוב מאד ומרכזי. הדמויות האנושיות והאותיות נתפסו כמרכיבים שווים בעוצמתם.
התלהבותו והתרגשותו מחקיקת האותיות הללו נבעו כנראה מעולם הזיכרון שלו, שבו הפסוקים כרוכים ומשולבים בחיי החולין והחג, ביום-יומי ובנשמה היתרה. הפסוק היה חלק מהותי של ""המשפחה הטהורה"", כפי שקרא לאנדרטה זו.
""לשנה הבאה בירושלים"" היו אומרים הסבים בוורשה, ונכדיהם ונינהם – הם שנלחמו ונפלו למען ירושלים..
(כתבה רחל כפרי, אשת הפסל)
האותיות היו אורים ותומים למקורות של עולם מיתי – סבים בטלית הם שקשרו אותו לעולם הזיכרון, העולם של "ישראל סבא" …
אלה היו חלק מהותי של המשפחה השלמה,