אנדרטה לבני קיבוץ יפתח ולחברי ההכשרות שלהם מחטיבת יפתח- פלמ"ח, אשר נפלו במלחמת העצמאות

פנייה מקיבוץ יפתח…
בצהרי יום אחד עצר ליד הבית בנהלל ג'יפ ובו שני בחורים. בשם קיבוץ יפתח ביקשו מכפרי שייצור אנדרטה לזכר חבריהם מן הפלמ"ח, שנפלו במלחמת העצמאות. חשוב היה להם שייווצר פסל "שלא ייראה כמו אנדרטה"…שייבחן ראשית כל בהשתלבותו בנוף הקיבוץ.
בקיבוץ יפתח, הנוף היפה הציב לפסל אתגר, להשתלב עם פסל בנוף הזה, ועם זאת להתחרות בו.
יפתח נמצא בנחלת שבט נפתלי, שסמלו – איילה שלוחה. מכאן נולד הרעיון של הנצחה באמצעות פסל הצבי, צבי קורס ברגע של פציעה, וקרניו זקופות וגאות למרות פציעתו.
חברי יפתח התלהבו מהדגם, ואז צץ הרעיון ליצור את האנדרטה באבן שחם מאילת. הכוונה הייתה לשלב את השחם האדום באדמת יפתח האדמדמה.
השחם, אחד החומרים הראשוניים, קשה, ועמיד, קסם לכפרי. משמעות הבחירה הייתה עבודה קשה מאוד, וככל הנראה הייתה זו מן העבודות הראשונות בארץ שנחצבו בשחם.
בקיץ 1961 הגיעה האבן לנהלל, מתמנע שבנגב. לאחר חורף של עבודה קשה, וימים ארוכים של חציבה, היה צבי השחם האדום מוכן להצבה ביפתח, שבועיים לפני יום הזיכרון. כפרי הציב את הפסל על סלע גיר מקומי בלתי מעובד. ביום הזיכרון, מאי 1962, היה הצבי לאנדרטה של קיבוץ יפתח.