מרדכי הוא מן האמנים הבולטים בישראל, שתרומתם לחברה
ולסביבה הישראלית קשורה ושזורה בהליכים ההסטוריים שעברו על עמנו במאה
האחרונה. מרדכי פיסל והקים קרוב ל- 50 אנדרטאות ומונומנטים ברחבי הארץ.
עבודות שנעשו לזכר בנים שנפלו בהגנה על המולדת , לזכר השואה ולזכר מייסדים
בהתיישבות ובתעשיה. מעבודתו הראשונה שהקים ב- 1950 לזכר חללי כפר נהלל, ועד
לעבודתו האחרונה, שהציב השנה ביקנעם לזכר יצחק רבין, מספרות עבודותיו את
תולדות היישוב בארץ. העבודות ניצבות באתרי הנצחה בפארקים ובמוסדות ציבור,
ומהוות מוקד מתמשך להתכנסות הקהילה, להזדהות ולטכסים . הן מהוות מסר חינוכי
וחברתי על מחוייבותנו למתים ולצוואתם, ועומדות לרשות כלל הציבור כגלעד אמנותי
ותרבותי.
דרך חייו באמנות
הפיסול החלה ב- 1938 תוך כדי תקופת שרותו בנוטרות, והתעצמה בבטויה האישי
בתקופת הבריגדה. אולם, ב- 1950 , עם הקמת עבודתו הראשונה הגדולה כאנדרטה
לנופלי נהלל, חלה נקודת מפנה בחייו האמנותיים – מכאן מתגלגלת ההסטוריה שלו
כפסל הנצחה בעשרות עבודות בקצווי ארץ. באנדרטאות ובמונומנטים שהקים מצליח
כפרי לבטא את פעלם ורוחם של ארועים ואנשים. מאפיין אותן הקשר עם האדמה, הנוף,
הארץ, ערכי התקופה ותחושת הכאב והתקווה. עבודותיו "החיות לעד" כדבריו, תורמות
לזכרון הקולקטיבי על הזכרון הפרטי. הקהילה מתקיימת לצד עבודותיו ודורות חדשים
גדלים ומתחנכים לידן .
כפרי, אמן בנשמתו, פסל
וחקלאי בחיי היום-יום. אך נסיבות התקופה וההסטוריה האישית שלו, הביאוהו
להענות לצורך החברה ולהקדיש את עצמו ואמנותו למפעל ההנצחה. ייחוד תרומתו –
בעבודותיו. הן נוטלות חלק בעיצובה של האמנות הישראלית, משקפות את ההסטוריה של
העם והמדינה ומהוות חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה והחברה.
