אודות מרדכי כפרי

מרדכי כפרי

מרדכי כפרי (12 במרץ 1920 – 17 באוקטובר 2001) היה פַּסָּל ישראלי בולט, שתרומתו לחברה ולסביבה הישראלית קשורה ושזורה בתהליכים ההיסטוריים שעברו על עם ישראל במאה ה-20, ועיקר עיסוקה בהנצחה. כפרי עיצב קרוב ל-50 אנדרטאות ומונומנטים ברחבי ישראל לזכר הבנים שנפלו בהגנה על המדינה, לזכר השואה ולזכר מייסדים בהתיישבות ובתעשייה.

ביוגרפיה

מרדכי כפרי נולד בוורשה, פולין, בשם מרדכי וולפסדורף. בגיל 16 עלה לארץ ישראל לבדו במסגרת עליית הנוער עם אחיו יוסף. דרכו האמנותית בפיסול החלה ב-1938 בחברת הנוער בנהלל, תוך כדי שירותו בנוטרות. הניסיונות הראשוניים היו בבוץ ובגבס, אך עיקר העיסוק בפיסול התחיל כאשר התגייס ב-1941 לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית, שם פיסל בשעות הפנאי בחימר, גבס, עץ ועופרת שנלקחה ממטוסים גרמניים.

ב-1945 הציג כפרי את פסליו בתערוכת פיסול בין-חילית של בעלות הברית ברומא, ופסליו זיכו אותו במלגת לימודים מטעם ממשלת בריטניה. לאחר המלחמה, למד פיסול באקדמיה לאמנויות יפות של פירנצה, איטליה, ועבד בסטודיו לעבודות שיש ופיסול קלאסי. בסוף 1948 חזר לארץ להשתתף במלחמת העצמאות.

בשנים הראשונות של מדינת ישראל עסק כפרי בהוראת פיסול במוסדות שונים, ויצר פורטרטים ותבליטים של אישים מפורסמים כמו דוד רמז, דב בר בורוכוב, דני מס, ברל כצנלסון, מרדכי נמיר ודוד בן-גוריון. העבודה המונומנטלית הראשונה שלו הייתה הקמת אנדרטה לזכר נופלי כפר נהלל בשנת 1950.

כפרי חי ופעל בנהלל עם אשתו רחל, בתו של צבי לבנה, כפסל וכחקלאי עד שנותיו האחרונות.

עבודותיו

באנדרטאות ובמונומנטים שהקים, הצליח כפרי לבטא את פועלם ורוחם של אירועים ואנשים. מאפיין את עבודותיו הקשר עם האדמה, הנוף, הארץ, ערכי התקופה ותחושת הכאב והתקווה. עבודותיו מהוות מוקד להתכנסות קהילתית, להזדהות ולטקסים, ותורמות לזיכרון הקולקטיבי לצד הזיכרון הפרטי.

ייחודן של יצירותיו בגושי אבן גדולים המתוכננים לקומפוזיציות הרמוניות, תוך הדגשת הקשר בין נושא היצירה למקום הצבתה, עם מוטיבים מהעבר ומההווה ופנייה אופטימית לעתיד. למרות ריבוי הסגנונות – קלאסי, פיגורטיבי וסמלי – ניכרת באנדרטאות הללו גישתו הייחודית של כפרי ואהבתו לאבן כחומר יצירה.

מורשת

מרדכי כפרי, אמן בנשמתו, פסל וחקלאי בחיי היום-יום, הקדיש את חייו ואמנותו למפעל ההנצחה. תרומתו באה לידי ביטוי בעבודותיו המהוות חלק מעיצוב האמנות הישראלית, משקפות את ההיסטוריה של העם והמדינה ומהוות חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה והחברה.