אנדרטה לנופלים בשדות מושב אלמגור עד מלחמת ששת הימים

על הקמת האנדרטה באלמגור
בסוף קיץ 1963, נפלו בכורזים (אלמגור) שני חיילים מהאחזות הנח"ל, בני מושבים.
תנועת המושבים הזמינה אנדרטה לזכרם "שתהיה תל חי של המושבים". הדולמנים שפזורים בכל האזור היוו השראה לדגם שהציע כפרי – דולמן ענק מבזלת, ועליו שתי דמויות, האחת נחלאי זורע בשדה והשנייה, לוחם צופה לכיוון סוריה ונשק בידו. הדולמן מסמל לדעתו של האמן שער לחיים ולביטחון. פסל הזיכרון כולו מסמל בעיניו את כיבוש הנוף על ידי הקרבה אנושית, ואת משימות הנח"ל ויושבי הספר – התיישבות והגנה.
אבני הבזלת הענקיות ליצירת הפסל נמצאו בבניית קריית שמונה של היום, וכפרי שכנע את סולל בונה לשמור עבור האנדרטה ארבע אבנים. כמו במקרים אחרים, כפרי יצא להתמודדות עם האנדרטה בהתלהבות רבה, עם תקציב דל למדי. התגמול הכספי, היה שיקול משני בעבורו. הקמת אנדרטת הדולמן הראשונה בארץ הייתה אתגר מספיק, ואדיר עבורו. כמו תמיד, ראה בעיני רוחו את האבנים מטביעות חותם בשטח לדורות.
בעודו שוקד על מלאכת חקיקת הפסוק וביסוס והצבת העבודה באתר, נהרגו עוד 5 חיילים ואזרחים בתקריות נוספות. כפרי , שנכח במקום בעת התקריות, לא הסכים לראות באנדרטה כיחידה המסמלת אך ורק את הנופלים הראשונים, כטענת מזמיניה. העבודה הסתיימה בתום מלחמת ששת הימים ולאחר עיכובים בתקציב כאשר סוכם ע"י הקהילה לחקוק עליה את שמות כל החללים בשדות אלמגור.